שיח קולוניאלי – הלבנה ישראלית של טיהור אתני

“בתגובה לכתבה ב”הארץ” (2/1/2008): “רשות הטבע: בניית שכונה ליד מעלות תפגע אנושות בחיות הבר

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/940939.html

:בין אקולוגיה לפיתוח בעיר מעלות

שיח של קולוניאליסטים
אמיר מח’ול

זהו שיח קולוניאליסטי בו המדינה והחברה הישראלית והחברה האזרחית הישראלית עוסקים למעשה בהלבנת פשע היסטורי של טיהור אתני והפיכת תושביו של הכפר סוחמאתא שגורשו ב 1948 לפליטים ועל אדמותיו נבנה חלק מהעיר מעלות, על חלק אחר נבנה היישוב צוריאל וחלק נוסף שנשאר שהוא נושא הכתבה מיועד לבנייה של שכונה חדשה.
החרדים לסביבה מטעמים של אקולוגיה ורגש אנושי כביכול, עסוקים בגורלו של היחמור, חשוב ככל שיהיה, בעוד גורלם של אלפי פלסטינים תושבי הכפר סוחמאתא עד 1948 ופליטיו ועקוריו אחרי הנכבה והגירוש שישראל עשתה, אין הוא אפילו נושא של נקיפת מצפון קטנה ככל שתהיה.

המציאות הזאת היא שיח של מי שביצע פשע היסטורי וממשיכים זה כבר 60 שנים במלאכת הלבנת הפשע זה מצד ובמטפורה מוידוי הריגה המדינה עושה וידוי הכחשה של הישראלים ווידוי שכחה של הפלסטינים.

לפי אמות המידה האלה חברה שלוקחת אחריות על גורל היחמור נחשבת לחברה נאורה, בעוד גירוש עם ממולדתו נישול אדמותיו והריסת הכפר שלו אין היא עניין בכלל. כך שההבדל בין הייעוד של מעלות לאריאל ומעלה אדומים בלתי קיים הוא במציאות של ישראל.

(הכותב הוא מנכ”ל אתיג’אה – ארגון הגג של החברה האזרחית הערבית)

להלן הכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ 2/1/2008
כל חדשות היום
<<
המהדורה המודפסת
<<דף הבית

סביבה
רשות הטבע: בניית שכונה ליד מעלות תפגע אנושות בחיות הבר
מאת אלי אשכנזי וג’קי חורי
הכדור ואנחנו נזקי בנייה
תגיות: מעלות, רשות הטבע
גבעת צוריאל שממזרח למעלות, אתמול. “מדובר בצוואר הבקבוק של המסדרון האקולוגי הירוק בין הגליל המערבי לשמורת הר מירון”
תצלום: ירון קמינסקי
“בניית שכונה חדשה ממזרח למעלות תעצור את הזרימה של הטבע”, כך מזהירה טליה אורון, אקולוגית מרחב הגליל ברשות הטבע והגנים. ברשות תקפו אתמול את התוכנית של מעלות לבנות שכונה על גבעה ממזרח לעיר, שאושרה השבוע בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון. בין העיר לשכונה המתוכננת מפריד נחל פקיעין, ומשני צדיו אמור להיבנות גשר שבסיסיו בתוך שמורות טבע. לדברי אלי אמיתי, מנכ”ל רשות הטבע והגנים, “החלטת ועדת התכנון המחוזית מצערת ומדאיגה. מדובר באזור ייחודי המקשר בין שתי שמורות טבע מהגדולות ומהחשובות של ארצנו. לא במקרה נבחר האזור לביצוע תוכנית השבת היחמורים, שכן הוא מאפשר לחיות הבר לנוע על פני שטחים גדולים ומכיל בתוכו נחלים וצמחייה שמקיימים אותן. קל לדבר על היחמורים ולקבוע שצורכי האדם חשובים מצורכיהם, אך יש לזכור כי חיות בר רבות מלבד היחמור מאוימות מקיטוע דורסני זה של בית הגידול שלהן”.
–>
אמיתי הוסיף כי “הצעת הבנייה על גבעת צוריאל מפרה באופן בוטה את עקרון הפיתוח הבר-קיימא, שנקבע בתוכנית המתאר הארצית (תמ”א 35), ולכן יש לפעול לביטולה”. לדברי טליה אורון, “מדובר בצוואר הבקבוק של המסדרון האקולוגי הירוק בין הגליל המערבי לשמורת הר מירון. מסדרון כזה צריך להיות רחב ופתוח. כל התכנון העולמי הבין שקיטוע הוא אחת מהבעיות הקשות בטבע וכי שטח פתוח הוא חיוני. יש שם זרימה של אוכלוסיות. כשהזרימה תיעצר, הקיפודים של הר מירון ושל נחל כזיב לא ייפגשו לעולם, זרעים שמופצים על ידי חרקים לא יעברו, גם אוכלוסיית היחמורים שהושבה לטבע בנחל כזיב תפגע קשות. זו מערכת שלמה שתיהרס”. אורון הוסיפה כי “האפקט של מימוש התוכנית הוא לא רק בבתים שייבנו על הגבעה, אלא במעגלים רחבים יותר סביב השכונה – ייבנו גדרות, חומות וכבישים והחיות יתרחקו מאות מטרים משם בגלל השפעה של אור, רעש, לכלוך, חתולים, כלבים ועוד”. לצד ההתנגדות לתוכנית, ברשות הטבע הציעו חלופות לבנייה בשטחים אשר מיועדים לפיתוח בתוכניות המתאר של היישוב. לדבריהם, “בנייה בהם תגרום נזק קטן בהרבה לטבע ותספק, לפי הערכות, כ-3,500 יחידות דיור, שתספקנה עד שנת 2025. לשם השוואה, הפיתוח בגבעת צוריאל יאפשר בניית 2,250 יחידות דיור בלבד”. “מעלות לא יכולה להיות עיר רגילה”, אמרה אורון, “הייחוד של העיר הוא הקרבה לטבע, הם יאבדו את זה. הם אכן צריכים מרחב פיתוח, ויש להם אותו. למה להתפשט דווקא לשם? בעבר כבר ויתרו על שטחי שמורה למען מעלות. העיר הרי נהנית מהטבע, גם כלכלית בכך שהיא מהווה עורף כלכלי לתיירות האקולוגית”. ראש עיריית מעלות-תרשיחא שלמה בוחבוט דוחה את הטענות של רשות הטבע והגנים. לדבריו, מוטב שרשות הטבע והגנים תפתח ותנקה את כל אלפי הדונמים העזובים והמוזנחים בארץ במקום לצאת למלחמה נגד עיר המשוועת לקרקעות המיועדות לקליטת תושבים חדשים ולבניה. “בעוד ממשלת ישראל משקיעה מאמצים רבים בהבאת אוכלוסייה לגליל, רשות הטבע והגנים חותמת את הגולל על אחת הערים הירוקות והמשגשגות בגליל”, אומר בוחבוט, “היכן היתה רשות הטבע והגנים כאשר מדינת ישראל בתוכנית מתאר ארצית אישרה את השטח לבינוי?”. בעירייה מציינים עוד כי בשכונת צוריאל עתידות להיבנות 3,000 יחידות דיור, והעיר תגדל בכ-12 אלף תושבים נוספים. מסדרון אקולוגי? מסדרון אקולוגי הוא השטח המחבר בין שטחים מוגנים ושטחים פתוחים ויוצר רצף גיאוגרפי. רצף זה יוצר “זרימה של הטבע”, שמאפשרת לקיים אוכלוסיות המחליפות מידע גנטי ביניהן
Comments
One Response to “שיח קולוניאלי – הלבנה ישראלית של טיהור אתני”
  1. tal says:

    אמיר היקר,הטרגדיה של ערביי 48 איומה ונוראה, אין כמעט אזור בארץ שאין בו זיכרון נכבה כואב.ברור שמדינת ישראל שאחרי העצמאות בנויה בין-השאר על חורבות התרבות הכפרית והעירונית [לוד, יפו] הפלסטינית.אך מה לעשות, דיון במורשת הנכבה לא מקדם את השלום. כמו שיוון וטורקיה [אנא קרא את הכתבה היפה על סמירנה-איזמיר באקונומיסט] מנסות לרפא את יחסיהן ע”י דאגה לרווחת צאצאי המגורשים והנמלטים, וכך גם הודו ופקיסטן, וגם גרמניה ופולין [יש הטוענים שההסכם מ1974 מבטל את זכות הגרמנים לתביעות מהפולנים, אך איזה זכות יש למדינה הגרמנית לגזול מכפרי גרמניזכויותיו ואדמתו?].אנחנו הישראלים נוכל לדון במורשת הפלסטינית בנינוחות שהאמריקאים דנים באינדיאנים או הניו-זילנדים במאורים, כשיהיה ברור שאופי המדינה לא נמצא בסכנה.הרי לשם מה נלחמנו זה בזה בכ ב48 אם לא על הזכות לעצב את פני הארץ הזאת?כל טובטל

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: